רגש

רוצֶה אנוכי לשלוח
את שתי ידיי אל חזי.
ואז, ברגע של כח,
לעקור לב אחד מתוכי.

בעל הקרן אמר לי,
עליי על עצמי לשמור.
אך כה מפתה להניח,
לעולם את עצמי לשבור.

שומרת רומח האופל,
מתי כבר תצאי מנפשי?
מקמטת ידך את ליבי הסובל,
כך, באופן כל כך לא אישי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s