וזה הוא אינו

(ככל הנראה קיץ 2006, קצת לפני תקופת הקללה.)
נזכרתי בו אתמול, כאשר התחלתי לעבוד על שיר חדש – ומזמן לא כתבתי ממש ככה, והשתדלתי ללטש. אפרסם אותו לכשאסיים.
אני עדיין אוהבת את השיר הזה, ולמרות שקשה להסביר למה. הוא כנראה אחד המוצלחים שלי, לפחות מבחינת המקום ממנו הגיע, האופן בו נשאר, הדברים בהם נגע. זו לא הפעם הראשונה בה הוא מתפרסם באינטרנט. אבל עכשיו הוא כבר לא איפה שהוא פורסם, ואני לא במקום ההוא, וכן במקום ההוא, אבל אחרת. מעגל.
*

וזה הוא אינו

יאוש כדם קר ניגר על כתפי.

בטעם זה,
שטיבו,
לא ידוע,
אטבול המכחול,
ואצייר כל אשר
אומר הוא.
הטעם שאינו קבוע.

ובעת, שמראות
ראו עיניי,
חלקם נשכחים,
ואחרים?
לאו.

ואז, בתנועת
יד זהירה,
בוטחת,
אתאר מרחבים
וקרן אור תועה,
ואת זה הטעם.
הטעם אשר ראיתי
ביאושי.
יאושי שאיננו נודע.

יאוש כדם קר
ניגר על כתפי,
נוטף אל ידיי
ומשם…
לעצרו לא אוכל
עוד.

יאוש כדם קר,
יזול על כתפי העולם,
עת אניח עליו את ידי,
שזוהמו,
במה שהעולם
שפך על ראשי.

ואבל, אבל כבד
יטעם את היאוש
יראה את התנועה,
אשר אינה נעה,
יגר על כתפי,
על ידי,
בין שדי.
הציור.
שטיבו הוא
משהו… מר.

יאוש כדם קר ניגר מכתפי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s